לא נשארו הרבה עסקים קטנים ובינוניים שלא יודעים מהי מתקפת סייבר: לפי נתוני חברת המחקר Connectwise, בשנת 2024 חוו 94% מהעסקים הקטנים והבינוניים בעולם לפחות ניסיון של מתקפה מקוונת אחת. זהו זינוק דרמטי של 21% מאז 2023, ובארץ הסיכון גדול אף יותר: בנוסף לפושעי סייבר "רגילים" שמנסים להרוויח כסף, עסקים ישראליים חשופים גם למתקפות ארגוני טרור וגופים פרו-פלסטיניים שמנסים לזרוע פחד וכאוס מתוך שנאה. אחת מתקפות הנפוצות והמזיקות ביותר היא מתקפת כופרה, והיא עלולה להסב נזק כבד במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים.
בניגוד למתקפת גניבת מידע רגילה, בה ההאקרים ינסו לסחוט אתכם כדי שלא יפרסמו חומרים גנובים, או פשוט ימכרו את המידע למרבה במחיר – במתקפת כופרה התוקף יצפין את המערכות שלכם ובכך יעצור את הפעילות העסקית, עד לקבלת תשלום כופר שינוע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפים. קשה לכמת את מחיר הנזקים התדמיתיים והמסחריים של עסק שחווה פריצה משמעותית, כמו גם את ההפסדים שלו לטווח הארוך – בעיקר בשווקים דינמיים כמו ישראל. מדריך זה ילמד אתכם איך נכון להיערך ולהתגונן מפני מתקפות כופרה – וכיצד ניתן להתמודד איתן בזמן אמת ולצמצם נזקים.
מהי בדיוק מתקפת כופרה?
מתקפות כופרה, שידועות גם בתור מתקפות כופר או מתקפות נוזקת כופר (Ransomware), פועלות באמצעות חדירה לרשתות ולמכשירים המקושרים למערכות העסק, ולאחר מכן מצפינות את המידע המאוחסן בהם וחוסמות את הגישה אליו, עד שתשלמו סכום כסף גדול לתוקפים כדי לקבל חזרה את הגישה.
מתקפת הכופרה הראשונה תועדה עוד ב-1989 ובמשך עשורים שלמים היוותה נישה זעירה בלבד בעולם הפשע המקוון – אך בעשור האחרון חל זינוק דרמטי בתפוצה ובאפקטיביות של המתקפות הללו. הן נשענות על חדירה באמצעות הטעיית העובדים בעסק שלכם, ומצליחות בגלל פסיכולוגיה פשוטה: יצירת אשליה שתשלום הכופר יהיה זול יותר מתיקון נזקי המתקפה. בפועל, ארגון שנכנע לפושעי סייבר יסמן את עצמו כמטרה נוחה, ולבטח יחווה מתקפות נוספות שכאלה.
איך מתבצעת מתקפת כופרה?
שלב ראשון: חדירה
נוזקות כופר מתנהגות כמו וירוס: תוכנה זדונית שעוברת ממשתמש למשתמש, משכפלת את עצמה ומפיצה הלאה במטרה להגיע לכמה שיותר קורבנות, לנעול להם את המערכות ולקבל כופר בעד שחרורן. הנוזקה משוגרת מתשתית ייעודית בצורה רב זרועית: הודעות SMS עם לינקים נגועים, מיילים, כניסה לאתרים "זדוניים", קבצים "תמימים" שהורדו ונשמרו במערכות הענן המקוונות, פניות בלינקדאין וכו'. וקטור החדירה הוא כמעט תמיד "פישינג" – הטעיית משתמשים באמצעות לינק "תמים", שלחיצה עליו תאפשר לקוד הזדוני להיכנס למכשיר המקושר למערכות העסק.
כך למשל, כשהאקרים מנסים לפרוץ למערכות של ארגון, הם ישלחו אליו מיילים שמתחזים להיות גוף בינלאומי שמחפש ספקים קטנים בארץ, בנק זר שמציע הלוואות אטרקטיביות להדהים, התחזות לחברת תוכנה ששירותיה נפוצים ברוב העסקים ומציגה עדכון אבטחה או גרסת תוכנה, ולעיתים גם פנייה של "שומרוני טוב" שמדווח על נזק שנגרם לעסק שלכם. הנוסח יהיה פשוט, מזמין ומפתה, וכל שתבקש ההודעה יהיה שתלחצו על לינק לאתר נגוע או לעדכון תוכנה, או שתורידו קובץ ממולכד – וכך תיכנס הנוזקה למערכת שלכם.
שלב שני: הצפנה.
לאחר החדירה, השרתים שלכם יוצפנו בהצפנה מורכבת, שבעצם מערבלת את המידע בצורה שלא מאפשרת שימוש או גישה למערכות העסק: קבצי אקסל עם רשימת לקוחות, מידע על מוצרים ושותפים, מערכות להפצת מוצרים ופלטפורמות שירות ותמיכה – כל מה שיש לכם בעסק ומחובר למערכות, יוצפן וגישתכם אליו תיחסם. בצורה זו, הפעילות העסקית שלכם תוקפא לחלוטין. הפושעים יוכלו להחליט אם להצפין הכל או רק חלק, כדי לגרום לכם לחשוב שמדובר במשבר יותר קטן משנדמה, ושעדיף לשלם את הכופר "הקטן" יחסית ולא להילחם ולהסתבך. אך במקרים רבים אחרים, המדיניות הפוכה: כל המידע והגישה למערכות יוצפנו, והפעילות העסקית תוקפא לחלוטין.
שלב שלישי: מגע עם הקורבן
ההאקרים יפנו אליכם על גבי המערכת הפרוצה, או במייל שמקושר לחברה, ויציגו את התנאים: אם לא תשלמו להם סכום כסף גדול דרך אמצעי תשלום בלתי ניתן לתיעוד (מטבעות קריפטו כמו ביטקוין), הם ימחקו את המידע שלכם. לרוב מדובר באולטימטום בעל מסגרת זמנים של מספר ימים עד שבוע. תצורת כופר נוספת יכולה להיות מייל שיגיע מקבוצת "חוקרי אבטחה" שיגידו שעקבו אחר כנופיית ההאקרים שתקפה אתכם, ושיש להם איך לשחרר את ההצפנה האמורה – אם רק תשלמו להם בעד השירות. כמובן שמדובר בפושעים עצמם, שמנסים להשיג את הכסף בצורה פשוטה יותר שתפחית התנגדות מצידכם.
שלב רביעי: קידוד או השחתה
אחר שקיבלו את הסכום שרצו, יעבירו לכם חלק מהכנופיות את מפתח ההצפנה של הכופרה, בעזרתו יוכל צוות אבטחת המידע שלכם לקודד ולשחרר את המידע המוצפן. אם לא קיבלו את הסכום הנקוב, ימחקו ההאקרים חלק מהמידע שלכם כדי להפחיד ולנסות לשכנע אתכם בכל זאת לשלם, ואם תסרבו – ימחקו את הכל.
אילו נזקים גורמת מתקפת כופרה לעסק קטן ובינוני?
מחיקה והשחתה של מידע. הצפנת המידע בשרתי החברה ובמכשירי העובדים היא כאמור, אולטימטום. ארגון שלא ישלם, עלול לאבד את המידע שלו. האקרים נוטים לפגוע במידע של העסק או למחוק אותו כליל ולאחר מכן מציגים לקרבן את תיעוד המחיקה, כדי להראות שהם רציניים ומסוגלים לממש את האיומים שלהם. אל תטעו, הפושעים יודעים אילו פריטי מידע הם הרגישים עבורכם: רשימות לקוחות ותיעודי עסקאות, גיבויי מחיצות ושרתים, ומידע מוצרים. כל פריט כזה שנמחק ולא גובה כהלכה יאבד, ושחזורו יהיה מאוד יקר ומורכב, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים.
הכופר עצמו וחשיפה למתקפות נוספות. יש חברות שמחליטות לשלם לפורצים את הכופר. זה לא זול, ואף מעודד את התוקפים לסמן ולהכות שוב בעסקים שנכנעו להם ושילמו את הכופר בעבר; ההאקרים ידעו שמצאו פרה חולבת, ויתכן שימכרו את פרטי החברה לכנופיות סייבר אחרות.
השבתה ופגיעה בשגרה העסקית. הנתונים משתנים מעסק לעסק ומשוק לשוק, אך בממוצע מתקפת כופר יכולה להשבית את מערכות הארגון באופן חלקי או מלא למשך 24 ימי עסקים; כמעט חודש שבו תיאלצו לעצור את פעילות העסק ואת ההכנסות ולהתמקד בסריקת המערכות, בשיקום ובבדיקות אבטחה, בזמן שמשכורות העובדים עדיין ישולמו.
אבדן לקוחות ופגיעה תדמיתית. מעבר למחיר הכלכלי של השיקום מהמתקפה, מחיר משמעותי נוסף יהיה אבדן לקוחות. הלקוחות לא הולכים לחכות שתסיימו להשתקם מהמתקפה, וככל הנראה יעברו בינתיים לספקים אחרים – ואז תצטרכו לנסות לרכוש מחדש את אמונם עם קמפיינים יקרים והנחות. בנוסף, אסור להתעלם מהמחיר התדמיתי הקשה שהעסק שלכם ייאלץ לספוג – שיגרום גם הוא לנטישת לקוחות קיימים ויקשה על השגת לקוחות חדשים. עלות שיקום התדמית, אם תצלח בכלל, עלולה גם היא לעלות לכם כסף לא מועט ולקחת זמן רב.
עבור עסקים קטנים ובינוניים, מחירים אלה עלולים להיות כמעט בלתי אפשריים, ויכולים להביא לסגירת העסק. המחיר של שיקום המערכות, קהל הלקוחות ותדמית החברה, לצד עלות הכופר עצמו – הוא מחיר שיכול להביא לקריסת עסק קטן או בינוני שאינו יכול לשאת עלויות אלה ואת הפגיעה המשמעותית בהכנסות.
איך מתמודדים עם מתקפת כופרה?
תשתית אבטחה נבונה
עסקים קטנים ובינוניים צריכים לזכור שכלי הגנה בסיסיים כמו חומת אש (Firewall) או אנטי וירוס מהווים רק שתי שכבות הגנה, כאשר רוב מתקפות הסייבר תוכננו לעקוף אותן; כדי להכין את העסק שלכם למתקפות כופר, חשוב לשבש את יכולת ההאקרים לחדור למכשירים ולמערכות – באמצעות התקנה של פתרונות ייעודיים להגנה על נקודות הקצה אשר יודעים גם לסרוק לינקים חשודים בזמן אמת, לצד התקנת מערכות שיודעות לסרוק ולזהות אקטיבית פרצות, לרבות כאלה שאינן מוכרות לתעשייה (Zero Day).
שגרת אבטחה קבועה
בגלל שרוב מקרי החדירה מתבצעים באמצעות הטעיית עובדים, חשוב לוודא שהצוות מודע לסיכונים ומסוגל לזהות ניסיון פישינג. סדנאות והכשרות עובדים ומנהלים להיכרות עם עולם אבטחת המידע, יכולות להיות משמעותיות ביצירת בסיס מודעות והטמעת נהלי זהירות בקרב העובדים. כמו כן, חשוב לסייע להם גם באמצעות רכישת אמצעי ושירותי הגנה שמזהים תהליכים לא שגרתיים ויכולים להזהיר אותם מפני ניסיונות פישינג.
בנוסף, כמובן שאסור לשכוח את ההגנה על המידע עצמו: ניהול נבון של הרשאות, הצפנה פנימית של המידע בעסק ונהלי אבטחה בתוך החברה יוכלו להקשות על אפקטיביות מתקפות הכופר ולצמצם את הנזק שהן יכולות לגרום לעסק. שגרת אבטחה בתוך העסק כוללת גם טיפול מתאים במערכות – עדכון תוכנות ורכיבי אבטחה באופן קבוע, על מנת לצמצם את גישת התוקפים למערכות העדכניות של העסק.
גיבוי מקיף של המידע
גיבויים יכולים לצמצם את הנזק הכלכלי העקיף שמתקפת כופרה עלולה לגרום לעסק שלכם בשל השבתת הפעילות שלו. חשוב מאוד שכל עסק יבנה לעצמו מערכת גיבויים בהתאם לצרכיו, שתכלול גיבוי של כל המידע הרלוונטי הנדרש להמשך הפעילות העסקית. מומלץ לדאוג שהמידע יגובה גם במערכות ענן ושירותי SAAS, וכדאי לעדכן את הגיבויים באופן תדיר. כך תוכלו לוודא שתהיה לכם גישה לכל המידע שלכם כשתזדקקו לו, ולהמשיך בשגרת פעילות רגילה גם אם חלילה נקלעתם למתקפת כופרה והמידע הנמצא על המערכות שלכם הוצפן.
הפעלת מבדקי חדירות
מבדק חדירות (Penetration Test) הוא תהליך בדיקה המדמה מהלך של מתקפה אמיתית ובודק את אפקטיביות מערכת האבטחה בחברה שלכם, כמו גם את נקודות החולשה שלה. חברות הגנת סייבר מעניקות שירות זה, כאשר מומחי הסייבר שלהם ינסו לפרוץ את ההגנות של המערכות שלכם באמצעות שיטות וכלים בהם משתמשים האקרים עוינים, על מנת להבין היכן נמצאות נקודות התורפה שלכם – ולתקן אותן. ללא מבדק חדירה לא תוכלו לדעת אם תשתית האבטחה שלכם פועלת כמו שצריך, אם שגרת האבטחה שלכם תקינה ובריאה, ואם אתם באמת מוגנים.
חבילות אבטחה ושירותי שיקום ממתקפה: הגנת ה-360 של Cybiz
אנחנו ב-Cybiz מתמחים בהגנת סייבר ואבטחת מידע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. לאחר מחקר מקיף והבנת נקודות התורפה והצרכים של עסקים אלה, פיתחנו עבורכם מערכת שירותי הגנת סייבר מקיפה, כמו גם חבילות מוצרי הגנה מקצועיות ומתקדמות. שילוב של חבילות מוצרי ההגנה שלנו יחד עם שירותי ההגנה המקיפים שאנחנו מציעים – יוכלו לספק לכם את כל ההגנה שהעסק שלכם זקוק לה על מנת להתגונן ביעילות מפני מתקפות כופרה ומפני מתקפות סייבר רבות אחרות.
חבילות מוצרי האבטחה שלנו מכסות את כל הפינות הנדרשות לזיהוי, שיבוש וטיפול במתקפות כופר – מהגנה על נקודות קצה ועד רכיבים שמגבילים את תנועת הנוזקה בתוך הארגון במקרה של חדירה. ב-Cybiz בנינו מערכי הגנה רב שכבתיים שהוכחו כיעילים בנטרול מתקפות, וכוללים גם כלים ייעודיים להגנה על העסק בשירותי הענן של מיקרוסופט, הצפנה הגנתית נבונה, וזיהוי פרואקטיבי של איומים.
לצד חבילות הגנה אלה, בנינו מערך שירות ייחודי לעסקים קטנים ובינוניים, שילווה אתכם משלב המוכנות והכשירות, דרך התמודדות עם מתקפות ועד שיקום לאחר המתקפות. שירותים אלה כוללים הדרכת צוותים ובניית שגרת אבטחה, ביצוע מבדקי חדירות (PT) על ידי המומחים שלנו לצורך זיהוי מקדים של נקודות התורפה של העסק ותיקונן, ביצוע סקרי סיכונים וניתוח איומים, שירותי תגובה והתאוששות של העסק לאחר מתקפה לצורך חזרה מהירה לשגרה וצמצום הנזקים, ועוד מגוון שירותים נוספים.
סיכום
מתקפות הכופרה על עסקים קטנים ובינוניים הולכות ומשתפרות, משתכללות ומתרבות, ולא קשה להבין למה: הן מכניסות להאקרים יותר כסף, יותר מהר. בעלי עסקים שידעו להיערך לקראתן כראוי, אשר יבחרו בספק הגנת הסייבר האפקטיבי, המקצועי והרלוונטי ביותר עבור העסק שלהם, וייעזרו במומחים המתאימים כדי למסד ולבחון שגרת אבטחה – יוכל להימנע מנזקים גדולים ומהשבתת העסק.
עסקים קטנים ובינוניים, במיוחד בישראל, פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על שירותי הגנת סייבר ואבטחת מידע – ולשאת בעלויות ובהשלכות של מתקפות שונות. אך אל דאגה, מומחי Cybiz כאן בשבילכם כדי שתמיד תהיו בטוחים.
